המיקרופון הוא בעצם מתמר, שממיר אנרגיה אקוסטית לאנרגיה חשמלית.
המיקרופון הראשון שפותח התבסס על תגלית מהמאה ה-18, בתגלית התברר שמוט ברזל שממוגנט לסירוגין בתדירות גבוהה משמיע קולות שונים.
באותה תגלית, לקח אותו מדען מסמר מתכת, חיבר אותה לממברנה וטבל במכל כספית, גלי הקול שפגעו בממברנה שחוברה למסמר גרמו לתזוזתו של המסמר בתוך הכספית וכתוצאה מכך נגרמו שינויים בהתנגדות החשמלית.
ישנם שלושה סוגי מיקרופונים שהם השימושיים ביותר:
- מיקרופון דינמי – בנוי מסליל מתכת ודיאפרגמה שנמצאים ביניהם וגם בסביבה מגנטית. ישנו לחץ אוויר שמיצר גל הקול, מרעיד את הדיאפרגמה וגם את הסליל בתוך המרחב המגנטי. כתוצאה מתזוזות אלו המתח החשמלי משתנה בהתאם לעוצמה ולתדירות הרטט והופך בעצם למידע אלקטרוני.
- מיקרופון קונדנסר – בנוי מדיאפרגמה וגם מלוחית סטטית ומבוסס על שינוי הקיבול החשמלי. גם הדיאפרגמה וגם הלוחית נמצאות קרוב אחת אל השנייה ושתיהן מחוברות למקור מתח חשמלי 48v. גל הקול מייצר לחץ אוויר שמרעיד את הדיאפרגמה וגורם להשתנות המרווח בינו לבין הלוחית הסטטית. התוצאה היא בעצם שינוי בערך הקבלי, ואז נוצר הפרש פוטנציאלי שהופך למידע אלקטרוני. מיקרופון מסוג קונדנסר ידוע ברגישותו המיוחדת, ובתחום תדרים רחב שהוא יכול להכיל. מקובל בדרך כלל להשתמש במיקרופון זה, להקלטת קריינים לתשדירי פרסומות, ג'ינגלים לרדיו ולטלוויזיה, קריינות לסרטי תדמית, הקלטות פוסט פרודקשאן בשטח ולכל סוגי קריינות מקצועית.
- מיקרופון סרט – מיקרופון סרט פועל על עיקרון של תזוזת הממברנה בתוך השדה המגנטי. הוא שימש בעבר בעיקר את תחום שידורי הרדיו וההקלטות. אחד האלמנטים החשובים במיקרופון זה הוא הממברנה הדקה והרגישה שלו שעשויה מפס אלומיניום דק. מכופף כמה פעמים, ממש כמו צורת אקורדיון. לצדי הממברנה נמצאים שני מגנטים שיוצרים שדה מגנטי. שינויים בלחץ האקוסטי מזיזים את הממברנה בתוך השדה המגנטי הקיים בין שני המגנטים, והם שיוצרים הפרש פוטנציאליים המתורגם ליחידות מתח חשמליות. מיקרופון סרט אינו דורש מתח מיוחד כמו מיקרופון מסוג קונדנסר, החסרונות בו שהעכבה שלו מאוד נמוכה וגם יצאת האות ((signal שלו נמוכה יחסית למיקרופון דינמי, ולכן צריך להגבירו בערוץ ולקחת בחשבון היווצרות של רעשי רקע ו-"לכלוך" באות, בעקבות הגברת הערוץ.